נעים להכיר – תקומת השבט:
שבט ילידי זה שכן באזור דרום קונטיקט בארה"ב. בימים הראשונים של התהוות השבט, הוא חי בשיתוף פעולה ובמעמד שווה לצד שבטי הפקואט. על אף שלעתים קרובות, בשיח המערבי, מקושר שבט המוהיגאן אל שבט המוהיקן או המואקם, למעשה מדובר בקבוצה אתנית בפני עצמה. השבט התקיים בעיקר מליקוט פרחים וצמחי מרפא, דיג וציד. על אף שלא הותירו חותם משמעותי בהיסטוריה הילידית של אמריקה, מורשתם התרבותית והרפואית של המוהיגאן נשמרת במובנים רבים עד היום במסורות טיפוליות שונות.
בשנת 1637, החלו שיתופי הפעולה הראשונים בין האדם הלבן ושבט המוהיגאן כשיצאו המתיישבים הקולוניאלים הארופאים למלחמה נגד שבטי הפקואט. המוהיגאן חברו לקולוניאלים וסייעו להם במיגור הפקואט בתמורה להשתלטות על שטחים והתרחבות הטריטוריה שלהם לאזור צפון קונטיקט. ראש השבטים דאז, ששמו היה אונקס (שפרושו “שועל”) ריכז תחת הנהגתו את השבטים במהלך הקרבות ואכן פרוש השם מוהיגאן, כפי שהוא מבוטא במקור הוא “אנשי השועל”
בשנת 1978 תחת הנהגתו של “המילטון ענן מתגלגל” קבלו אנשי השבט הכרה פדרלית כאומה.
אשת רפואה כראש השבט
בין השנים 1934-2005, עמדה בראש השבט אנתרופולוגית משכילה ביותר בשם גלדיס טנטקידגאון ששמה לעצמה כמטרה לרכז ולהנציח את מסורת השבטים. היא הייתה תלמידתה הנאמנה של האישה הראשונה שהיתה רופאת שבט בשם אמה פילדינג בייקר. שבט המוהיגן חלר את משימות החיים בין גברים לנשים. הגברים היו עסוקים בציד, והנשים עסקו, בין היתר, בגידול תירס, שעועית למיניה ודלועים למיניהם. במקביל למדו וחקרו כל צמח שצמח בסביבתם. את אוסף המידע שצברו על צמחי המרפא לימדה אמה פילדינג את תלמידתה המשכילה, שהקימה מוזיאון במקום המשמר את תפארת השבט ועברו.
מוזיאון השבט. התמונה לקוחה מויקישיתוף
רפואת השבט
במסורת הרפואית של השבט נפוצים מספר צמחי מרפא. הידע באשר לתרומתם לרפואה משלימה משמש אותנו עד היום.
-
גזר פראי – Wild Carrot
. הגזר הפראי הינו זן של הצמחים העשבוניים.
משפחת צמחים זו גדלה בכל רחבי העולם. הזן המקורי בו השתמשו בשבט המוהיגן הינו “גזר פראי אמריקאי” (שמו המוכר), והינו זן קטן יותר בגודלו מהזנים הנפוצים היום אך מקביל בתכונותיו.
הצמח עצמו עלול לגרות עור רגיש במגע וכיום הוגדר כאלרגני. אבל חליטתו אינה אלרגנית. למעשה היא זהה לתפקודי גזר עכשווי. הצמח שימש את אנשי השבט לטיפול בסכרת באמצעות חליטה שלו. (גזר, אגב, על אף מתיקותו מומלץ לאכילה לסובלים מסכרת, כמו סלק, ומהווה למעשה חלק מהירקות המומלצים). הצמח מוכר גם בשמות: bird’s nest, bishop’s lace, Queen Anne’s lace וזאת בהתאם לאזור בו הוא גדל.
ברפואה סינית משולב הצמח בפורמולות שונות. הסינים מייבשים את הצמח הופכים אותו לאבקה שניתן להשיגה במרפאות מובחרות. בארץ ניתן להשיג את הזן Queen Anne’s lace המכונה בעברית “גזר קיפח” בזרעים לגידול עצמי שמקורו באפגניסטן. ניתן להשיג מיצוי לבליעה של הצמח גם בשייאו איי. המיצוי לא מיוצר בארץ, עקב הזן של הצמח המשמש היום למיצוי זה.
אבל ניתן להשיג את השמן האתרי זרעי גזר המכונה גם גזר זרעים. שמן אתרי גזר זרעים משמש בארומתרפיה לעזרה בתשישות ו-“תקיעות” בהתפתחות אישית. לטיפול בכוויות ופצעים, נזקים בכבד וכאבי שרירים. יעיל במיוחד לטיפולים בעור יבש ומבוגר וקמטים מאחר ומשפר את אלסטיות ממברנת התא וגמישות העור. מאיץ שיזוף, מחטא ומרכך עור. שמן גזר זרעים נחשב כאחד מהשמנים האיכותיים המשווקים בתחום זה והיעילם בו.
דובדבני בר שחורים – Wild Cherry
הדובדבנים שימשו את בני השבט לטיפול בדיזנטריה, לאחר שאוכסנו כשנה בכלים אטומים והפרישו נוזלים, שהם היוו את התרופה למעשה. מהדובדבנים לא עושים שמן אתרי. אבל כן יוצרים תמציות ריח נפלאות ומשתמשים בהם בבשמים. תמצית ריח דובדבני בר הינו כה עשיר ומתוק שיהווה בושם כבד נפלא, וישמש כתוסף בכך מפיץ ריח עשיר. תמצית ריח דבדבני הבר נפלא בשילוב עם כל שמן או תמרוק קוסמטי, במיוחד קרמי הזנה כבדים ומסכות.
דובדבנים שחורים ניתן לרכוש טריים היום, אך אין אלו בדיוק אותם הדובדבנים. הדובדבנים משמשים עד היום לטיפולים בבעיות מעיים, הכנת סירופים לשיעול ולליחה וטיפולי נוגדי חימצון גם בסרטן.
הממליס witch hazel
בני השבט נהגו לקחת את חלקי הגזע הרכים של ההממליס, לערבבו עם חלב מיניקות וצואת ציפורים, ליצור משחה מהתערובת ולטפל בה בטחורים.
גם היום משמש ההממליס כחומר טיפולי לבעיות טחורים מהיותו מכווץ איכותי. אבל לימוד מעמיק של ההממליס, לימד כי שימוש פנימי בצמח מחייב זהירות רבה עקב אי התאמתו לתרופות נפוצות שונות (כגון אקמול וטיילנול ועוד). מאחר ותרופות רבות נמצאות בשימוש יומיומי אצל קהל נרחב ביותר, משווק ההממליס לקהל נרחב כהידרוסול (בו הריכוז יחסית קטן יותר). תכונותיו של ההממליס כמטפלים בדלקות ופצעים, מרגיע, מכווץ ומקל הפך את ההממליס גם כמרכיב חשוב בחומרים לטיפול בפצעים ןכוויות, בתמרוקים המיועדים לטפל בארנה, וכמובן בטחורים ובפיסורה.
אלון לבן – Quercus alba
אלון לבן שימש רבות את אנשי המוהיגאן ומשמש גם כיום. מהקליפה הם יצרו שמן לטיפול בטחורים. גם היום מיוצר השמן אבל לא למטרות רפואיות. השמן מיוצר לטיפול בעץ בעולם הנגרות ואופן ייצורו מונע שימוש בו למטרות טיפול.
אבל ניתן לרכוש בחנויות טבע קליפות גזע אלון מהם ניתן להפיק תשרית מעולה על בסיס שמן לטיפול בטחורים.
כשותית – HUMULUS LUPULUS – HOPS
בצמח זה נהגו בני המוהיגן לצחצח שיניים. כיום מודעים לעובדה כי שימוש לא זהיר בצמח עלול לגרום לבעיות במיוחד לאלו הסובלים מדיכאון, מלנכוליה וחולשה. השימוש הנפוץ ביותר בכשותית כיום הוא כמרכיב עיקרי בהכנת בירה. אנשי מקצוע המודעים ליכולת הצמח להפחית לחץ דם, להרגיע ולהקל בנדודי שינה, ישתמשו בכשותית לאחר אבחון מעמיק של הלקוח וישיגו תוצאות טובות. כמו כן, לאחר בדיקה (במיוחד נשים ןנשים הריוניות או מיניקות), בלקיחה בחשבון את העובדה שהצמח בעל השפעה אסטרוגנית, יטפלו באמצעותו גם בכיני קיבה ודלקות מעי.
